מה חדש במאבק

משחק המחבואים של הבנקים: לא פסק זמן אלא אף משחק
תגובה למאמר של יהודה שרוני

תורת הצרכנות הנבונה דוגלת בקבלת מידע, השוואה בין חלופות, התמקחות על המחיר ובחירה מושכלת.
בשוק בו קיימת צרכנות נבונה, גם התחרות פורחת, ומתגמלת את העסיקם ההגונים, האיכותיים, השירותיים והזולים, (מבחינת התמורה שמקבלים על הכסף).
בתרבות חיי הסחר בישראל, יש מי שמעוניין להפריע לתחרות לסחור, בין היתר, על-ידי חסימת הדרך בפני הצרכנות הנבונה.

הבנקאות היא אחד התחומים בהם מתרחשת תופעה.
הבנקים, באמצעות עמלות עו"ש יצרו רשת הסוואה המונעת יכולת השוואה של הצרכנים לגבי פערי הריבית (ריבית על יתרת חובה) לעומת ריבית על פקדונות (יתרת זכות) בין הבנקים השונים.
בסקר של המועצה לצרכנות 70% מן הצרכנים לא ידעו לקבוע איזה בנק יותר כדאי לניהול חשבון עו"ש לאחר שהוצגו להם נתוני עמלות עו"ש ריביות, יתרות ופעולות בין 2 בנקים שונים מצב זה עולה לצרכנים במאות מיליוני שקלים מיותרים בשנה.

באותו סקר נבדק גם מה יגרום לצרכנים להשוות מחירים 65% אמרו אם יסולקו עמלות העו"ש ויחדלו להפריע בהשוואה זו יתחילו להשוות את פערי הריביות.
המועצה לצרכנות פנתה בעבר למפקח על הבנקים וביקשה ממנו להסדיר את הבעיה ברוח זו, אך נענתה על ידו כי איננו סבור שהבעיה בנושא העמלות.

בעקבות זאת המועצה יצאה בחקיקה שמובילים אותה יו"רים של ועדות בכנסת בראשות יו"ר ועדת הכלכלה שתסדיר את הבעיה ותשופר יכולת השוואה לצרכנים ואיתו גם יכולת התמקחות.
בהמשך לרוח המודעות הצרכנית הגוברת בעקבות ממצא הנ"ל הגיע הזמן לשים קץ למשחק המחבואים הזה בתחום הבנקים ולא להסתפק שם בפסק-זמן.